מחשבות בימי הקורונה

בתקופה הזאת אנחנו מקבלים הצצה לאורח חיים שונה ממה שכולנו חווים ביומיום. אורח חיים שמתמקד בהסתגרות והישמרות ממה שמתרחש בחוץ, בארץ ובעולם. 

במקום אורח החיים הנהנתני שלנו אנחנו סגורים בבית 24/7 בלי האפשרות לצרוך, לצאת לבלות, לטוס לחו"ל ואפילו ללכת ברחוב. 

ההצצה הזאת היא היסטורית והיא מאפשרת לנו להבין איך החיים שלנו נראים בלי כל הרעש מסביב. בלי FOMO. בלי פילטרים. חזרנו לבסיס שלנו והכל טבעי ואמיתי יותר מאי פעם (לצורך העניין - גם קים קרדשיאן נמצאת בבידוד כרגע).

ההצצה הזאת מאפשרת לנו להתמקד בעצמנו, בבית שלנו, במשפחה שלנו ובאהובים שלנו. היא מאפשרת לנו לקחת שנייה הפסקה מהשגרה, כחברה, ולהעריך את מה שתמיד היה לנו. להעריך את העבודה שאנחנו מתלוננים עליה בלי סוף, השגרה השוחקת, הלימודים המתישים. פתאום כשהם רחוקים אנחנו לומדים להעריך אותם. 

הרצון לעוד בגד, עוד חופשה, הזמנה למסעדה הכי יקרה והמלון הכי מוגזם נמצאים כרגע על הולד עד להודעה חדשה. 

הרצון הכי גדול עכשיו הוא שכולם יהיו בריאים, שנוכל לחזור לבקר את סבא וסבתא וכל האהובים שלנו. שחברינו בדרום אמריקה יחזרו הביתה בשלום וכמה שיותר מהר. שכל המובטלים יוכלו לחזור לעבוד ולפרנס את עצמם כמו תמיד ושלא יחסר להם כלום. שהעולם שלנו יצליח לשקם את עצמו. שהצוותים הרפואיים ומערכת הבריאות שלנו תשרוד את המשבר הזה. ושנוכל לחזור ללכת לים, לחדר הכושר או לחיק הטבע בלי לפחד מהגבלות ותקנות לשעת חירום.

זאת שעה שבה חושבים על טובת האחר, טובת הכלל ובעיניי זה דבר יפה. ונדיר. שיוצא לראות בעיקר בתקופות הכי קשות.

רק תשתדלו להיות בצד של האנשים שמושיטים יד לאילו שצריכים עזרה, שמפזרים אהבת חינם, ולא בצד הכועס והשונא. כי כולנו מפחדים ומבולבלים ורוצים שזה יסתיים, אבל אנחנו גם בזה ביחד.

אני חושבת שהוירוס הזה יכול ללמד אותנו הרבה, הוא נורא ואיום ואני מקווה שיחלוף מהעולם שלנו כמה שיותר מהר, ושכולנו נהיה בריאים אמן, אבל אני מקווה שנצליח לראות גם את זה.