שופוהוליק

לאחרונה שמתי לב לתופעה מדאיגה ברשתות החברתיות אבל גם בחיים האישיים שלי. בניגוד לכל שאר הפעמים הנפגעים העיקריים מהתופעה הם לא אני והאנשים שהכי קרובים אליי, אלא כדור הארץ.

אפשר להגיד שזה התחיל בקורונה, אבל זה יהיה שקר. זה תמיד היה שם, אבל בקורונה זה יצא מכלל שליטה. אני מניחה שאתם כבר יודעים לאן אני חותרת.

קניות.

תמיד אהבתי קניות, אני מניחה שכמו רוב הבחורות, שופינג היה אחד הבילויים האהובים עליי והייתי מסוגלת לעשות את זה שעות. לקבוע עם חברה בקניון ולעבור בין כל החנויות האהובות עלינו. זה אף פעם לא היה נראה לי מוזר, מזיק, לא מתחשב.

בתקופת הקורונה זה הקצין. קניות הפכו מתחביב להכרח. הקניות באינטרנט הפכו את כל התהליך לכל כך נגיש ונוח (ובאמת הכרחי כי החנויות סגורות או עמוסות מאוד רוב הזמן) שאפילו אין צורך בלקבוע זמן ייעודי ל"תחביב" הזה או לתאם עם חברה. עקרונית אפשר לקנות כל היום ומכל מקום.

ואם זה לא מספיק, האינסטגרם שלי הפך בשנה האחרונה לפרסומת בלי פוסקת. אינסוף בלוגריות שכל הסטורי שלהן עוסק באנבוקסינג וקוד קופון ממלאות לי את הזמן ונכנסות לי לתודעה. גורמות לי להאמין שאני פשוט חייבת את זה. אבל האם אני באמת חייבת את הקרם עיניים / פנים / סרום / טרנינג / מעיל / נעליים? חד משמעית לא.

אבל זה מין מעגל קסמים - לקנות את זה, לקבל את זה במשלוח, לשמוח שזה יושב יפה (במקרה הטוב), לצלם את זה ולחפש את הדבר הבא שאני פשוט חייבת.

למה אנשים אינטליגנטים נופלים למלכודת הלא כל כך מתוחכמת הזאת?

קודם כל ולפני הכל כי שופינג זה באמת כיף, כמו שציינתי בהתחלה. אופנה ויופי הם דברים חיוביים שאנחנו נהנים לעסוק בהם ותמיד כיף למצוא משהו חדש ולהוסיף אותו לארון.

אבל למה באובססיה?

מעבר לעובדה שזה מאוד נגיש, שכל שבוע בערך יש טרנד חדש ושיש לזה שיווק מצוין אני חושבת שהאמת הפשוטה היא שפשוט משעמם לנו.

השנה האחרונה הייתה שנה שבה איבדנו את רוב הדברים שגורמים לנו אושר. אני אדבר בשם עצמי כי אולי יש אנשים שנהנים לשבת כל היום בבית מול הנטפליקס - איבדתי את היכולת לראות את המשפחה והחברים שלי, להיכנס לבית של סבא וסבתא שלי ולחגוג איתם את החגים. איבדתי את היכולת לחבק אנשים. איבדתי את היכולת לעשות ספורט. איבדתי את הבילויים. איבדתי את הטבע. איבדתי את היכולת לטוס בעולם. איבדתי את ההנאה הפשוטה של להיות מוקפת בבני אדם. איבדנו לחלוטין את השגרה שלנו.

(אני אוסיף ואגיד שאני אומרת תודה כל יום על מה שיש לי, כי התקופה הזאת גם לימדה אותנו ששום דבר לא מובן מאליו - לא המשפחה האהובה שלי והבן זוג המדהים שלי שאיתם אני מעבירה את הסגרים, לא הבית שאני חיה בו שלא חסר בו כלום, לא המיטה שאני ישנה עליה ולא עצם זה שאני בריאה (טפו טפו טפו). )

אבל מה שאני מנסה להגיד זה שרוב ההנאות הפשוטות שאנחנו כל כך רגילים אליהן ושאותן לקחנו כמובן מאליו כל חיינו פשוט התפוגגו, ולכן אנחנו מנסים למלא את החסר ע"י קניות.

אני אעיד על עצמי שהחיים בתור סטודנטית להנדסה בתקופת הקורונה הם לא נוצצים (שוקינג), למידה של קורסים לא מעניינים במיוחד (היי פיסיקה 2) מהבוקר עד הלילה, וכל זה ללא שום אינטראקציה עם בני אדם. בשגרה נורמלית זה עדיין היה קשה, אבל היינו מוהלים את הקושי בבילויים בבאר שבע עם החברים ללימודים או מטיילים בסוף השבוע ואז חוזרים ללמוד, אבל ברגע שזה לא מתאפשר נשארים רק הלימודים, וזה יכול להיות מתסכל לפעמים.

ועכשיו לחלק המפתיע - קניות זה מזיק.

ולא, לא רק לחשבון הבנק שלכם.

זה מזיק גם לסביבה שלנו, ואני מדברת על כדור הארץ כמובן. מי שלא מכיר את צמד המילים "משבר האקלים" כנראה חי מתחת לאבן (היי טראמפ), אבל זה משבר קיומי ואי אפשר להתעלם ממנו.

ובפשטות אני אגיד - רובנו מתעלמים ממנו. או לפחות לא יודעים עליו מספיק.

אני לא ארחיב יותר מידי בנושא וזה פשוט בגלל שחיפוש קצרצר בגוגל יעשה את זה יותר טוב ממני. אבל אני כן אגיד שייצור של חולצה אחת דורש כמות מים וחשמל גדולה מאוד. ואלו משאבים שלא ישרדו לנצח. ולכן קנייה לא נשלטת ושימוש חד פעמי במוצרים (בין אם כלים חד פעמיים ובין אם חולצה שנלבשת פעם אחת בלבד) הוא אסון במושגים של סביבה ואקולוגיה.

ולכן אני מבקשת מכל מי שקורא את הפוסט הזה - יש המון דברים שאפשר לעשות ומי שבאמת אכפת לו מהעולם שאנחנו חיים בו (אני רוצה להאמין שזה נכון לגבי כל מי שנמצא פה) ייקח אחריות על עצמו ויקרא על הדרכים שבהם יש לפעול על מנת לשפר את המצב (אני מתכוונת יותר להפחתת פסולת ביתית ומחזור ופחות להצטרפות לגרינפיס אבל מה שנוח לכם).

ואם נחזור לקניות ונסכם - קניות זה הכרחי בשביל לחיות וזה גם כיף. אבל כמו כל דבר בחיים זה צריך להיות במידה. ולכן לפעמים יש צורך להגביל את עצמנו, גם בשבילנו אבל גם בשביל הסביבה.

טיפ ממני - תעשו לעצמכם רשימה בתחילת כל חודש של מה אתם רוצים / צריכים לקנות החודש, ותגבילו את עצמכם לקנייה מתוך הרשימה בלבד. בנוסף תקבעו לעצמכם תקציב קניות שאסור לכם לחרוג ממנו. באופן הזה לא תהיו חשופים לקנייה אימפולסיבית מתוך שעמום ותהיו יותר בשליטה. אתם יכולים גם לשתף חבר או חברה בתכנון שלכם כדי שיוודא שאתם עומדים בו.

מקווה שבקרוב נוכל לחזור לחיים הרגילים שלנו ולהנאות הפשוטות מהם, ואז גם נדע להעריך אותן הרבה יותר.

תודה שקראתם!