מה קורה כשמאתגרים אותי ל-3 שבועות בלי אינסטגרם

לא יודעת אם יצא לכם לראות פעם בן אדם מכור, אז הנה כמה קווים לדמותו- המכור לא תמיד מודע לזה שהוא מכור, בעצם כמעט תמיד הוא לא מודע לכך. המכור בטוח שהוא יכול להפסיק את ההתמכרות מתי שהוא רוצה. כשלוקחים למכור את מושא ההתמכרות הוא משתגע

חברים יקרים, אני לא יודעת אם הבנתם את זה מהפתיחה אבל אני הייתי מכורה לאינסטגרם ("אוהבים אותך נעם"). אז איך לכל הרוחות נתתי למישהו לקחת לי את האפליקציה הזאת ופשוט למחוק אותה? אין לי מושג. זה פשוט קרה. הכל היה נורא מהיר. ופתאום שמעתי את עצמי נענית לאתגר הזה בשפיות מוחלטת

בהתחלה הייתי בטוחה שזה צ'יפס, כולה אפליקציה- מה זה משנה כבר?

אבל לא לא. בימים הראשונים מצאתי את עצמי לוחצת 10 פעמים ביום בממוצע על המיקום של האייקון במסך ומגיעה לאפליקציה של הבנק בטעות (מביך, מודה)

אחר כך התרגלתי לסיפור הזה אבל נפל לי האסימון שאני לא מעודכנת בדברים שקורים בחיים של חברים שלי וזה היה מעצבן

ואז שמעתי שם של מישהו ובאתי לחפש אותו באינסטגרם וגם זה התגלה כאירוע די מאתגר

בקיצור- הרבה עצבים היו מעורבים בעניין אבל בסוף שרדתי כדי לספר את המסקנות שלי מהתקופה ויותר מזה, את הדברים שאהבתי בה:

1. חייתי את הרגע

בגלל שלא הייתה לי את האובססיה לצלם כל דבר שאני עושה, או את האובססיה להפוך כל דבר מסביבי ליפה כדי לצלם אותו- היה לי את הזמן פשוט להינות מהרגע. פשוט לשבת עם החברים שלי ולשמוע מה קורה בחיים שלהם, פשוט לראות טלויזיה, פשוט לעשות ספורט. בלי לתעד כל שנייה מחיי. וזה היה מדהים

2. התלבשתי בשביל עצמי

ולא בשביל שיהיו תמונות יפות

3. הפסקתי להשוות את עצמי לאחרים

לא היה לי אכפת אם היא יותר רזה או שהחיים שלה יותר מושלמים. לא היה לי אכפת אם הם עושים עכשיו משהו כייפי בזמן שאני בבית. פשוט חייתי את החיים שלי בלי להסתכל לצדדים על הצבע של הדשא של השכנים

4. אהבתי את הגוף שלי

אוקיי לא מדובר בנס- לא התאהבתי בגוף שלי פתאום. אבל כן, פתאום נהייתי יותר שלמה איתו. פתאום כשלא השוותי אותו לשום דוגמנית אינסטגרם, כשפשוט ראיתי את עצמי מול הבנות האמיתיות בחיים שלי, היה לי הרבה יותר קל לקחת דברים בפרופורציות. והרבה יותר קל לאהוב ולהעריך את מה שיש לי

5. הבנתי שלא כל מה שנוצץ הוא זהב | אסנה אוניל

חלק מהאתגר היה לקרוא על בנות שגילו את השקר הזה של אינסטגרם ורשתות חברתיות בכללי. זכרתי ששמעתי לפני כמה שנים על יוטיוברית שמחקה את האינסטגרם שלה. ניסיתי למצוא אותה שוב, עד שהגעתי לכל הכתבות עליה- אסנה אוניל. אסנה הייתי יוטיוברית מצליחה שיום בהיר אחד החליטה למחוק את עצמה מכל רשת חברתית אפשרית ופירסמה את הסרטון הזה כדי להסביר למה. בסרטון היא מסבירה שהיא הייתה הבחורה שהיה לה הכל (אם אנחנו מתייחסים לכמות עוקבים אדירה כ"הכל") אבל היא הייתה אומללה. באותו יום היא מחקה הרבה תמונות מהאינסטגרם שלה ולחלק מהן היא הוסיפה את התיאור האמיתי של התמונה (ואז מחקה לגמרי את החשבון). על תמונה אחת היא כתבה שהיא הצטלמה בפוזיציה הזאת מעל מאה פעמים וצעקה על אחותה שלא תפסיק לצלם עד שתצא תמונה שבה הבטן שלה נראית שטוחה, בתמונה אחרת היא כתבה שביום שהתמונה צולמה הפנים שלה היו מלאות פצעים והיא הייתה צריכה לשים המון מייקאפ כדי לטשטש את זה

כשאני חושבת על הסיפור של אסנה אוניל נופל לי האסימון. הרי כמה מאיתנו היו רוצות חיים כאלה? חיים שמהצד הם נראים מושלמים, בגדים יפים, מקומות עוצרי נשימה, גוף מושלם. אז זה העניין- מהצד הם נראים מושלמים. מהמסך הם נראים מושלמים. וזה הפייק, זה מטעה. זה העניין

ניסיתי לנתח את זה- מה באמת גרם לה להיות כל כך אומללה?

1. ההגדרה לפי מספרים- אסנה אומרת בסרטון כמה היא קיוותה להגיע לעשרת אלפים עוקבים, ואז היא שמחה כשהיא הגיעה ליעד שלה. שמחה מאוד. ליום. וביום אחרי זה היא רצתה להגיע לעשרים אלף. זה אף פעם לא מספיק, אתה חושב שזה יספיק, אבל אז אתה ממשיך, אתה משווה את עצמך לאחרים. אתה רוצה יותר. יותר אהבה, יותר אישורים. אבל כשזה בא ממקום כל כך לא טהור כמו אפליקציה זה לא ממלא, אבל זה ממכר. כולנו רוצים להרגיש שמעריכים אותנו, כולנו רוצים להרגיש אהובים ויפים, אבל אינסטגרם זה פשוט לא המקום. הם היו רוצים להיות המקום (זאת הסיבה שכפתור הלייק שלהם הוא בצורת לב, אגב), אבל זה לא בריא. מה שבריא זה לקבל את ההרגשה הזאת מהסביבה האמיתית שלנו, מהאנשים שמקיפים אותנו, ומעצמנו

2. למכור את הגוף שלנו- אסנה היא אחת מאלפי דוגמניות שמקדמות מוצרים באינסטגרם. אם נתמקד רגע בסיטואציה הזאת ונחשוב עליה לעומק נבין שזה אומר שהבחורה בת ה-18 מוכרת את הגוף שלה בשביל כסף. היא מקבלת כסף והערכה בשביל זה, אבל בתמורה היא מרגישה בודדה ויותר מזה- זה אף פעם לא מספיק לה, והיא נהיית מכורה ואובססיבית ללייקים ועוקבים ונכנסת עמוק יותר ויותר לעולם הזה, עד שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו

אז אלו המסקנות שלי משלושת השבועות האלה

מדיה חברתית. כולנו חלק ממנה. חלקנו שבויים בה. חלקנו מתפרנסים ממנה. מי שייקח אותה לקיצוניות יהפוך אותה לכל עולמו, ויהיה בודד בגללה. הוא יסע למקומות יפים במטרה אחת- לצלם אותם ולהראות כמה החיים שלו מדהימים. הוא יפגוש חברים כדי להראות שהוא לא בודד. ומעתה החיים שלו עוסקים בלהראות. רק להראות

באווירת יום כיפור אני ממליצה לכולכם לעשות צום אינסטגרם מידי פעם, זה ייתן לכם את החופש המדהים להתעסק במה שחשוב באמת- החיים עצמם