אהבה בעידן הטינדר

הקדמה:

1. אני נמצאת כבר שנתיים בזוגיות נפלאה עם יואבי.

2. מעולם לא היה לי טינדר.

ועכשיו לעניין,

יש הרבה דברים שקשה לעשות בעידן הטינדר (אולי הגיע הזמן שנתחיל לקרוא לו עידן הטיקטוק?). קשה להיות מאושר, קשה להסתפק במה שיש, אבל יותר מהכל אני חושבת שקשה למצוא אהבה.

אני באה מבית עם סיפורי אהבה גדולים.

סבא וסבתא שלי הכירו במרוקו והיו זוג. סבא שלי כל כך אהב אותה שהוא עלה אחריה לארץ ועזב את כל משפחתו רק כדי להיות איתה. בעיניי זה אולי הדבר הכי רומנטי שיכול להיות.

ההורים שלי הכירו בסיפור הקלאסי של ה-girl next door כשהיא עברה ברחוב והוא בדיוק חזר מגלישה, הם התחילו לדבר והשאר היסטוריה (כמובן שעד היום כל המשפחה שלי גרה באותו רחוב).

אני חושבת על סיפורי האהבה המקסימים האלה וצובט לי קצת בלב שלנו לא יהיו כאלה. סיפור היכרות רומנטי הוא כמובן לא משמעותי בקשר כמעט בכלל, אבל זה קצת עצוב שאנחנו גדלים לדור שלא מרים את העיניים מהמסך, ובטח לא מדבר עם השכנים.

מעבר לעניין הקטן הזה יש שני עניינים מאוד לא קטנים שקשורים לעידן הזה, לצורך העניין אני אקרא להם מיתוסים:

1. המבחר האינסופי - יש מן אשלייה כזאת שמישהו המציא והיא עושה לנו המון נזק עד היום. קוראים לה "יש הרבה דגים בים". פעם זה היה משהו שאומרים למישהי שבדיוק נפרדה מהחבר, מן משפט מנחם כזה. אבל היום יש לזה פנים ושם וקוראים לזה טינדר. שם אתה נחשף לכל הדגים (שנמצאים בקרבת מקום) ואתה יכול לבחור איזה דג שאתה רק רוצה בלחיצת כפתור. לא עפת? החלק שמאלה. אהבת? החלק ימינה! אין צורך ללכת ברחוב ולהרים את העיניים, אין צורך לפתח שיחה עם בחורה שנראית חמודה, תפתח שנייה את האפליקציה וכל הדגים הפנויים כבר יחכו לך שם. בלי שיחות מביכות, בלי שתיקות, מערכת יחסים מושלמת לכאורה. למה לכאורה? כי נניח שיצאה מערכת יחסים מהטינדר, מה גורם לך להחזיק בה לאורך זמן? כמה זמן ייקח לך לאבד עניין ולחשוב אולי יש משהו טוב יותר במקום שזה הגיע ממנו? ולמה זאת אשלייה? כי נניח שבמאגר של טינדר יש אלפי אנשים באזור שלך. מי אמר שהם מתאימים לך? האם מראה חיצוני הפך להיות הקריטריון המכריע במציאת זוגיות? אני אענה - לא. זוגיות טובה מבוססת על תקשורת, על ערכים משותפים, על תחומי עניין, על דברים שבטוח לא תמצאו בטינדר. וגם אם יש אנשים שמתאימים לכם על סמך העקרונות האלה בטינדר, איך אפשר לדעת את זה? כמובן שכל זה רלוונטי גם למי שאין לו חשבון בטינדר. האשלייה הזאת נמצאת בכל מקום. תמיד יש משהו טוב יותר מעבר לפינה. אנשים הופכים לחד פעמיים. ניתנים להחלפה בלחיצת כפתור. אז מה משאיר אנשים במערכות יחסים? למה שמישהו יעלה לארץ אחרת בעקבות אהובתו? זה יותר מידיי מאמץ כשאפשר פשוט לפתוח את הפלאפון ולמצוא שם אהבה חדשה, טובה יותר, ומקומית.

2. אשליית הרומנטיקה - בסתירה מוחלטת לסעיף הראשון אנחנו מתמודדים עם אסון מסוג אחר. האהבה הרומנטית. כולנו גדלנו על סרטי דיסני. שם הנסיך פוגש את הנסיכה ומציל אותה ממר גורלה. כשהתבגרנו התחלנו לראות קומדיות רומנטיות שגם שם הסיפור דומה. אני חושבת שלא ראיתי קומדיה רומנטית שלא צוין בה סיפור "האחד". שבייסקלי אומר לנו "שומעות? אי שם איפשהו בעולם יש איזה אדם. עכשיו הוא הולך להציל אתכן מהיותכן רווקות אומללות. אבל מה? יש רק אחד כזה. בהצלחה בחיפושים!". אם אתם שואלים אותי (וכנראה שאתם שואלים כי אחרת לא הייתם קוראים עד פה) אין שטות מטופשת כזאת בכל העולם כולו. אני מתחרטת על כל השנים שבהן האמנתי בזה כי כנראה ויתרתי על הזדמנויות מדהימות. אבל כל מי שאומר "כשיודעים יודעים" וכל הסיפורים האלה - אני שמחה שמצאתם אהבה גדולה, באמת שכן, אבל כל סיפור אהבה הוא שונה וכל אדם הוא שונה, אז בבקשה תפסיקו להפחיד אנשים! איך קורה ש-50% מהזוגות מתגרשים? מה, אנשים לא מתחתנים מתוך הידיעה שהם אוהבים את האדם שמולם עד כלות נשמתם והוא "האחד/האחת" שלהם? ברור שכן! אבל החיים הרבה יותר מורכבים מזה! מערכות יחסים הם עבודה קשה ולמען השם אנחנו לא סירים!!! אהבה לא נגמרת באושר ועושר עד עצם היום הזה. היא לא נגמרת בחתונה יפה. אהבה היא עבודת צוות, היא מלווה בקשיים וריבים אבל היא שווה את זה. כמובן שיש בה יתרונות וחסרונות, אף אחד לא מושלם. אבל העבודה שתשקיעו בזוגיות שלכם רק תחזק אתכם. ואני באמת מאמינה שאין "אחד". יש "שניים". שני אנשים שמצאו אחד את השני והחליטו שהם מוציאים אחד מהשנייה את הצד הטוב. שהם מרגישים נוח להיות הם עצמם אחד ליד השנייה, מבלי להיות "על המשמר". זאת אהבה בעיניי.

ולסיכום אני אגיד, לכל האהובים והאהובות שלי. חברי העידן המסובך הזה.

למצוא אהבה זה בוודאי לא קל, אבל להיות בזוגיות זה אפילו יותר קשה. בטח בעידן שבו מרגישים שבטוח יש משהו יותר טוב שם בחוץ, כשהכל מצטלם לאינסטגרם (חוץ מהריבים) והדשא של השכן תמיד ירוק יותר. אבל אם כבר מצאתם זוגיות, תשקיעו את עצמכם בה, כי זה דבר נדיר (לא "אחד" אבל נדיר).

אוהבת